
איך אנחנו בונים רשימת פרומפטים למעקב נראות ב-AI עבור לקוחות?
רשימת פרומפטים טובה למעקב נראות ב-AI נבנית מנתונים של אנשים אמיתיים ולא מניחוש של כלי: שאלות מ-Search Console ומ-People Also Ask, שפת המכירות של העסק ודיונים בקהילות. כל שאילתה נכתבת מחדש כפרומפט במבנה בעיה, מגבלה ובקשה, כדי שתישמע כמו שאדם באמת מדבר עם מנוע AI.
מעקב נראות ב-AI מתחיל בשאלה אחת שרוב העסקים מדלגים עליה: אחרי אילו שאלות בדיוק אנחנו עוקבים? בשונה ממחקר מילות מפתח, אין לנו גישה לשאלות שאנשים מקלידים ב-ChatGPT, ב-Gemini או ב-Perplexity. אז כל רשימת פרומפטים היא הדמיה, והשאלה היא רק כמה ההדמיה קרובה למציאות.
קטרינה דאהלין, יועצת SEO פינית, פרסמה ב-7 באוקטובר 2026 מדריך ב-AlsoAsked שמציע שני מקורות לקירוב הזה: מקבץ People Also Ask של גוגל, ו-Google Search Console. בגדול אני מסכים עם הכיוון שלה, אבל לדעתי הוא לא מעמיק מספיק. במדריך הזה אני אראה גם את הדרך המהירה של קטרינה, וגם אפרט איך אנחנו ב-Alt_ לוקחים את זה כמה צעדים קדימה בעבודה עם לקוחות GEO.
קודם כל, מה זה פרומפט?
פרומפט הוא ההודעה שאדם כותב למנוע AI כמו ChatGPT, Gemini או Perplexity: שאלה, בקשה או הוראה, לרוב במשפטים מלאים ובשפה חופשית. במעקב נראות, פרומפט הוא שאלה שמריצים במנועי AI באופן קבוע, כדי לבדוק אם המותג שלכם מופיע בתשובה ומי מופיע במקומו.
למה מחקר פרומפטים הוא לא מחקר מילות מפתח?
כי ברוב הפרומפטים שאנחנו רואים אצל לקוחות, אנשים לא מקלידים ל-ChatGPT מילת מפתח עם סימן שאלה. הם מספרים מה המצב שלהם ומה כבר ניסו, ואז מבקשים. "CRM לעסק קטן" הוא חיפוש בגוגל. "אנחנו משרד של 6 אנשים, ניסינו את מאנדיי וזה היה מסובך מדי לתפעול, איזה אלטרנטיבות קיימות בשוק?" הוא פרומפט.
הרבה כלי נראות ב-AI מייצרים לכם רשימת פרומפטים אוטומטית מהשם של המותג ומסריקה של האתר. אבל בדרך הזו יש בעיה עיקרית שהיא מאוד מוגבלת. לפרומפטים כאלה אין עיגון בהתנהגות חיפוש אמיתית, והמידע מבוסס על המידע שיש לכם באתר ולכן אי אפשר להבדיל בין ביקוש אמיתי לניחוש שנשמע סביר. הדאטה האמיתית על איך קהל היעד שלכם מחפש את המוצר או השירות שלכם ב-AI נמצא בשיחות מכירה, התכתבויות בצ׳אט של האתר וכלי המדידה שלכם.
רשימה שנבנתה רק מהכתוב באתר שלכם משקפת את השפה שלכם, לא את השפה של הלקוחות. בדרך זו אתם אולי מודדים את עצמכם על שאלות שאתם הייתם שואלים. ממה שאנחנו רואים אצל לקוחות, זה לרוב שונה מאוד מהדרך שבה הלקוחות מחפשים.
באילו מקורות מידע אנחנו משתמשים למחקר פרומפטים?
פרומפט טוב נשען על שני דברים: מה העסק באמת מוכר, ואיך הקונים שלו באמת מדברים. אף מקור לא נותן את שניהם לבד, ולכן אנחנו מצליבים כמה מקורות. לא חייבים את כולם אבל כמה שיותר מקורות דאטה כך הפרומפטים שלכם יהיו מדויקים יותר.
| מקור | מה הוא נותן למחקר | מה מחפשים בו |
|---|---|---|
| מחקר מילות מפתח | אילו נושאים שווים בכלל פרומפט, לפי ביקוש | ביטויים ארוכים, ביטויי שאלה וביטויי השוואה |
| מיפוי כל העמודים באתר | מה העסק מוכר בפועל, ואיזה עמוד אמור לענות על כל פרומפט | מוצרים ושירותים בלי עמוד, ושאלות שאין להן תשובה באתר - שלב מקדים לשלב מיפוי פערי תוכן מול מתחרים. |
| פערי תוכן מול מתחרים | שאלות שהמתחרים עונים עליהן ואתם לא | נושאים שבהם סביר שהמתחרה יוזכר בתשובת AI ואתם לא |
| ביקורות, שלכם ושל המתחרים | השפה של הקונים וקריטריוני ההחלטה שלהם | על מה משבחים, על מה מתלוננים, ומה הכריע את הקנייה |
| Google Search Console | חיפושים אמיתיים שהאתר כבר מופיע בהם | שאילתות שאלה ושאילתות ארוכות (פירוט בהמשך) |
| Google Analytics | אילו עמודים כבר מקבלים תנועה, | אילו עמודים ממירים (עמודי כסף) |
| People Also Ask דרך AlsoAsked | שאלות סביב הקטגוריה, כולל השוואות | עץ השאלות סביב כל מילת זרע (פירוט בהמשך) |
| תסריטי מכירות | ההתנגדויות שהעסק כבר יודע שיגיעו | שאלות השוואה, חששות ותנאים לסגירה |
| תמלול הקלטות שיחות | בעיה ומגבלה כמו שהלקוח אומר אותן, בגוף ראשון | המשפט הראשון של הלקוח בשיחה, והשאלות שבאות אחרי. |
| ייצוא שיחות צ'אט או בוט וואטסאפ, אם יש באתר | שאלות שאנשים הקלידו בעצמם, בניסוח שיחתי | השאלות שחוזרות, ושאלות ההמשך |
| דיונים ב-Reddit ובפורומים | בעיות ומגבלות במילים של הקונים עצמם | אפשרויות שאנשים פסלו, ואיך הם מבקשים המלצה |
איך שולפים פרומפטים מהמקורות?
ברור שהיום אין סיבה לעשות את כל זה ידנית! בנינו סוכני AI במיוחד לתהליך הזה, והם עוזרים לנו לנתח את הדאטה: למיין אלפי שאילתות ולחלץ דפוסים מתמלולים ומביקורות. אבל הסוכנים עובדים לפי אותם שלבים שהיינו עושים ידנית, וכל פרומפט ברשימה נושא תיעוד של המקור שלו, כדי שנדע מה נולד מנתונים ומה מהשערה. אלה החלקים העיקריים:
- שאלון שיספק לסוכן AI את כל המידע על הלקוח הדרוש לו לצאת לדרך
- מחקר מילות מפתח שהכנו מראש.
- People Also Ask
- Search Console ו-Google Analytics
- מיפוי האתר, פערי תוכן מול מתחרים
- שפת מכירות ושירות: תסריטים, תמלולים ושיחות צ'אט וביקורות.
- דיונים ב-Reddit
מיפוי האתר ומחקר מילות מפתח
מתחילים מהאתר עצמו. סורקים את כל העמודים ובונים רשימה של כל מוצר ושירות, ושל העמוד שמייצג אותו. זו המפה שכל פרומפט יתחבר אליה בהמשך, ופרומפט שאין באתר עמוד שעונה עליו הוא כבר ממצא.
מחקר מילות מפתח מוסיף שכבת ביקוש: אילו מהנושאים האלה אנשים מחפשים, ובאילו ניסוחים. אם המחקר מספק מידע על ביטויים ארוכים, ביטויי שאלה וביטויי השוואה כמו "X או Y" ו"חלופה ל-X" מצוין, אם לא אפשר להתחיל ממילת המפתח הקצרה. מילת מפתח קצרה היא לא פרומפט, אבל היא מסמנת נושא שצריך לכסות.
הפרומפט שלנו לשלב הזה. מעלים לצ'אט את רשימת העמודים ואת קובץ מילות המפתח, ומדביקים:
מצורפים שני קבצים של [שם העסק]: רשימת כל העמודים באתר (ייצוא סריקה או sitemap, עם כותרת ו-URL לכל עמוד), וקובץ מחקר מילות מפתח עם נפח חיפוש.
1. בנה טבלה של כל מוצר ושירות שהעסק מוכר, ולצד כל אחד את העמוד שמייצג אותו. מוצר או שירות בלי עמוד ייעודי, סמן "אין עמוד".
2. שייך כל מילת מפתח מהקובץ למוצר או לשירות שלה. מילה שלא מתאימה לשום מוצר, רשום ברשימה נפרדת.
3. סמן במילות המפתח ביטויי שאלה, ביטויי השוואה ("X או Y", "חלופה ל-X", "הכי טוב") וביטויים של 4 מילים ומעלה.
4. לכל מוצר ושירות כתוב 3 פרומפטים בשלושה חלקים: בעיה (המצב של מי ששואל, בגוף ראשון), מגבלה (מה פוסל את התשובה המובנת מאליה), ובקשה (שאלה ישירה למנוע). כתוב בעברית מדוברת, כמו שאדם מקליד ל-ChatGPT, ובלי להזכיר את שם העסק.
5. לכל פרומפט ציין מאיזו מילת מפתח הוא נולד ואיזה עמוד באתר אמור לענות עליו. אין עמוד כזה, סמן "פער".
אל תוסיף מוצרים או שירותים שלא מופיעים בקבצים.People Also Ask דרך AlsoAsked
People Also Ask של גוגל משקף שאלות שאנשים באמת שואלים, וזה מה שהופך אותו למקור מידע טוב. AlsoAsked מציג אותו כעץ מסתעף, כך שרואים איזו שאלה מובילה לאיזו.
מומלץ להריץ כמה חיפושים ולא אחד, עם מילות מפתח מסוגים שונים. בדוגמה של עסק שמוכר תוכנת CRM לעסקים קטנים, זה ייראה כך:
- שם הקטגוריה לבד: "CRM לעסקים קטנים"
- זווית "הכי טוב": "ה-CRM הכי טוב לעסק קטן"
- מקרה שימוש: "CRM לסוכני ביטוח"
- שמות המתחרים לבד, וגם עם שאלה או מקרה שימוש
- כוונת רכישה: "מחיר CRM לעסק קטן"
מונח רחב מחזיר הרבה שאלות לימודיות אבל גם לא מעט רעש. מונחים עם שם מתחרה או עם כוונת רכישה מחזירים שאלות ממוקדות יותר, קרובות יותר להחלטה. מייצאים הכל ל-CSV ומנקים אחר כך.
Search Console ו-Google Analytics
Search Console מראה שאילתות אמיתיות שהאתר שלכם כבר מופיע עליהן. אני ממליץ לסנן בו שאילתות שמתחילות במילת שאלה בעזרת regex, על טווח של 16 החודשים האחרונים, המקסימום שהכלי מאפשר.
לאתר בעברית צריך regex בעברית. הגרסה שלנו תופסת שאילתות שמתחילות במילת שאלה, או בפנייה כמו "אפשר" ו"כדאי", שבעברית פותחות הרבה שאלות. בדוח הביצועים מוסיפים מסנן שאילתה, בוחרים "Custom (regex)" ומדביקים:
^(מה|מהו|מהי|מהם|מהן|איך|כיצד|למה|מדוע|מתי|איפה|היכן|כמה|האם|איזה|איזו|אילו|מי|אפשר|כדאי)\s
ויש סינון שני שאנחנו מריצים תמיד, כי הרבה חיפושים לא מתחילים בהכרח במילת שאלה. זה מסנן שתופס שאילתות של 6 מילים ומעלה, שהן ההדמיה הכי קרובה לשיחה עם מנוע AI:
^(\S+\s+){5,}\S+$
אל תיבהלו מהמספרים. הקליקים וההופעות בשאילתות האלה נמוכים כמעט תמיד, וזה תקין. ואם חוזרות מעט תוצאות, זה לא אומר שהשיטה נכשלה. זה אומר שהאתר עדיין לא מדורג על הרבה שאלות, אבל עם עבודה נכונה זה יכול להשתנות.
ב-Google Analytics מסתכלים על צד אחר: תנועת ההפניה ממנועי AI ועמודי הנחיתה שלה. עמוד שמקבל תנועה רבה הוא קודם כל סימן לנושא שכדאי אולי לתת לו דגש, כי מהניסיון שלנו עם לקוחות, כשלאתר יש יתרון בנושא בגוגל, נקודת הפתיחה שלו ב-AI בדרך כלל טובה יותר. ושם בונים פרומפטים שבודקים אם זה מחזיק גם בשאלות הקרובות. ואיך מזהים את התנועה שכבר יש לכם מ-AI. כתבתי על זה באיך למדוד תנועה ממנועי AI.
פערי תוכן מול מתחרים, וביקורות
בוחרים את המתחרים שמופיעים מולכם בפועל, בגוגל ובבדיקה בכמה מנועי AI, ומשווים: על אילו נושאים ושאלות יש להם עמוד ולכם אין. כל פער כזה הוא פרומפט שבו סביר שהמתחרה יוזכר ואתם לא, ושם רוצים למדוד.
ביקורות משלימות מהצד של הקונה. קוראים ביקורות על העסק ועל המתחרים, בגוגל ובאתרי הביקורות וההשוואה של התחום, ומחפשים מה הכריע: על מה משבחים, על מה מתלוננים, ומה אנשים כותבים שחיפשו לפני שבחרו. משפט כמו "חיפשתי משהו שלא דורש התקנה" הוא חלק המגבלה של פרומפט, כמעט מוכן.
הפרומפט שלנו לשלב הזה. הוא דורש מנוע שגולש ומחפש ברשת, כמו ChatGPT עם חיפוש או Perplexity:
העסק: [שם העסק], בתחום [תחום], האתר: [כתובת האתר שלנו]. המתחרים: [מתחרה 1 + כתובת האתר], [מתחרה 2 + כתובת האתר], [מתחרה 3 + כתובת האתר]. חלק א, פערי תוכן: בדוק את קובץ ה-sitemap.xml של האתר שלי ושל כל אחד מהמתחרים (בכתובת /sitemap.xml או /sitemap_index.xml, כולל תתי-המפות שבתוכו). מצא נושאים ושאלות שיש עליהם עמוד אצל מתחרה אחד לפחות, ואין עליהם עמוד אצלי. לכל פער רשום את הנושא, את המתחרה ואת ה-URL שלו. אם לא הצלחת לפתוח sitemap של אתר מסוים, כתוב את זה ואל תשלים מהזיכרון. חלק ב, ביקורות: סרוק בגוגל ביקורות עליי ועל כל אחד מהמתחרים. חלץ על מה משבחים, על מה מתלוננים, ומה אנשים כותבים שחיפשו או שהכריע את הבחירה שלהם. לכל ממצא צרף ציטוט קצר ואת הקישור לביקורת שממנה הוא לקוח. חלק ג, פרומפטים: לכל פער, ולכל קריטריון החלטה שחוזר ב-3 ביקורות ומעלה, כתוב פרומפט בשלושה חלקים: בעיה, מגבלה ובקשה. את המגבלה נסח מהמילים של הביקורות עצמן. אל תזכיר את שם העסק שלי בפרומפט. אל תמציא ציטוטים. ממצא שאין לו ביקורת שמצאת בפועל לא נכנס.
שפת מכירות ושירות: תסריטים, תמלולים ושיחות צ'אט
כאן אנחנו יוצאים מהבסיס שבמדריך של דאהלין. כי המקור החזק ביותר לפרומפטים הוא לא כלי, הוא אנשי המכירות והשירות של העסק. הם שומעים כל יום את ההתנגדויות ואת שאלות ההשוואה שקונים שואלים רגע לפני שהם מחליטים.
תסריטי המכירות מראים את ההתנגדויות שהעסק כבר יודע שיגיעו. תמלולי הקלטות שיחות מראים איך הלקוח מתאר את הבעיה במשפט הראשון שלו, ומה הוא כבר ניסה. וייצוא שיחות הצ'אט או בוט הוואטסאפ, אם יש כזה באתר, הוא הכי קרוב לפרומפט שיש: שאלות שאנשים הקלידו בעצמם, בניסוח שיחתי. שווה לשים לב במיוחד לשאלות שהבוט לא ידע לענות עליהן.
חשוב לזכור! בתמלולים ובשיחות הצ'אט יש פרטים אישיים, ולכן מסירים שמות, טלפונים וכל פרט מזהה לפני שעובדים איתם.
כשהחומר הזה לא קיים או חלקי, אנחנו שואלים את הלקוח רק את מה שחסר:
- אילו התנגדויות ושאלות השוואה חוזרות אצלכם בשיחות מכירה ושירות?
- אילו מגבלות קונים מציינים: טווח מחיר, גודל חברה, תחום, אינטגרציות, אזור?
לא שואלים שוב משהו שכבר נמצא בשאלון, בנתונים או במחקר.
הפרומפט שלנו לשלב הזה. מעלים לצ'אט את כל החומרים יחד, אחרי שהסרתם מהם פרטים מזהים, ומדביקים:
מצורפים חומרי המכירות והשירות של [שם העסק], בתחום [תחום]: תסריטי מכירה, תמלולי שיחות, וייצוא שיחות מהצ'אט באתר או מבוט הוואטסאפ. הסרנו מהם פרטים מזהים לפני ההעלאה. אם בכל זאת מופיעים שם, טלפון, מייל או פרט מזהה אחר, אל תצטט אותו, ורשום בסוף באיזה קובץ הוא נמצא. עבור על כל הקבצים עד הסוף, גם אם הם ארוכים, ולפני הניתוח ציין כמה קבצים וכמה שיחות קראת. 1. התנגדויות: כל התנגדות שחוזרת, כמה פעמים, ובאיזה סוג חומר (תסריט, שיחה מוקלטת, צ'אט). 2. פתיחות: איך לקוחות מתארים את הבעיה במשפט הראשון שלהם. שמור על המילים שלהם. 3. מה כבר ניסו: מוצרים, ספקים או פתרונות שהלקוח מספר שניסה ופסל, ולמה. 4. שאלות השוואה ותנאים לסגירה. 5. שאלות בצ'אט שהבוט או הנציג לא ידעו לענות עליהן. אחר כך כתוב 20 פרומפטים בשלושה חלקים: בעיה, מגבלה ובקשה. כתוב בגוף ראשון ובשפה שבה הלקוחות עצמם מדברים. העדף נושאים שחוזרים בכמה שיחות על פני מקרה בודד, ואל תזכיר את שם העסק בפרומפטים. לכל פרומפט ציין מאיזה קובץ ומאיזה סוג חומר הוא נולד.
דיונים ב-Reddit, באנגלית, גם ללקוח ישראלי
השלב האחרון באיסוף הוא חיפוש דיונים ב-Reddit בקטגוריה של הלקוח. אנחנו מחפשים באנגלית גם כשהלקוח עובד רק בעברית, כי הדיון בעברית ברדיט כמעט לא קיים. לא מעתיקים משפטים אלא סורקים דפוסים: איזו בעיה אנשים מתארים, איזו אפשרות הם כבר פסלו, ואיך הם מנסחים בקשה להמלצה. ואז כותבים את הפרומפט מחדש, בעברית טבעית.
הפרומפט שלנו לשלב הזה. הוא דורש מנוע שמחפש ברשת, כמו ChatGPT עם חיפוש או Perplexity:
אני בונה ספריית פרומפטים למעקב נראות ב-AI עבור עסק ישראלי בתחום [תחום, למשל CRM לעסקים קטנים]. הקהל: [תיאור הקהל]. חפש ב-Reddit דיונים באנגלית בקטגוריה הזו, למשל עם המילים recommendation, alternative to ו-vs לצד שם הקטגוריה באנגלית. קרא לפחות 15 שרשורים מהשנתיים האחרונות. אל תעתיק משפטים. חלץ דפוסים: 1. אילו בעיות ומצבים אנשים מתארים כשהם פותחים שרשור. 2. אילו אפשרויות הם כבר ניסו ופסלו, ולמה. 3. איך הם מנסחים את הבקשה להמלצה. 4. אילו מגבלות חוזרות: תקציב, גודל צוות, אינטגרציות, זמן. לכל דפוס צרף קישור לשרשור אחד לפחות שבו הוא מופיע. אחר כך כתוב 15 פרומפטים בעברית טבעית, כמו שאדם בישראל היה מקליד ל-ChatGPT, בשלושה חלקים: בעיה, מגבלה ובקשה. התאם אותם לשוק הישראלי. דפוס שלא רלוונטי בישראל, השמט וכתוב למה.
איך הופכים שאילתה לפרומפט?
שאילתה מ-Search Console היא חומר גלם, לא פרומפט. אנחנו בונים כל פרומפט ברשימה משלושה חלקים, תמיד באותו סדר:
| חלק | מה הוא מכיל | דוגמה |
|---|---|---|
| בעיה | המצב האמיתי של מי ששואל, בגוף ראשון | "אנחנו משרד ביטוח של 6 סוכנים והלידים הולכים לאיבוד בין הוואטסאפ לאקסל" |
| מגבלה | מה פוסל את התשובה המובנת מאליה | "ניסינו את מאנדיי וזה היה כבד מדי לצוות" |
| בקשה | מה בדיוק מבקשים מהמנוע | "איזה CRM יותר פשוט מתאים לנו, ולמה?" |
פרומפט בלי מגבלה מחזיר תשובה גנרית, ותשובה גנרית מודדת מעט מאוד. המגבלה היא מה שמכריח את המנוע לבחור, ושם רואים אם אתם נבחרים.
מה עושים עם הרשימה אחרי שהיא נמדדת?
יש כמה אסכולות אבל בכולן יש את החלוקה הבאה: להיות מצוטטים כמקור, ולהיות מוזכרים בשם המותג ואנחנו מפרידים בין שני הסוגים.
להיות מצוטטים זו עבודה על העמודים שלכם: תשובה ישירה, במבנה ברור, לשאלה שהפרומפט שואל. איך כותבים עמוד בצורה נכונה כדי שמנועי AI יוכלו ״לעכל״ בצורה אופטימלית פירקתי באיך כותבים עמוד שמנוע AI יוכל לצטט ממנו.
לעומת זאת, להיות מוזכרים זו בעיקר עבודה מחוץ לאתר, ולפי מה שאנחנו רואים אצל לקוחות, תשובות "הכי טוב" והשוואה נבנות במידה רבה מרשימות ומעמודי השוואה של אחרים. המטרה הראשית שלנו היא להיות מוזכרים ולא רק מצוטטים.
המדידה עצמה היא שלב נפרד, שבו הרשימה עולה למערכת המדידה ונמדדת לאורך זמן. על המדדים ועל איך קוראים אותם כתבתי באיך מודדים AI Visibility, ועל הכלים שאפשר למדוד בהם בסקירת הכלים להופעה בתשובות AI. אחרי המדידה בא אבחון: למה בפרומפט מסוים מתחרה מופיע ואתם לא. ומשם השאלות שמאחורי הפרומפטים הופכות לתוכנית תוכן, יחד עם מחקר התוכן לעידן ה-AI.
הפרומפט שלנו לשלב הזה. מייצאים את התוצאות ממערכת המדידה, מעלים לצ'אט, ומדביקים:
מצורף ייצוא תוצאות המדידה של [שם המותג] ממערכת מעקב הנראות: לכל פרומפט, באילו מנועים המותג הוזכר, אילו מתחרים הוזכרו, ואילו כתובות צוטטו כמקור. 1. חלק את הפרומפטים לארבע קבוצות: מוזכרים ומצוטטים, מוזכרים בלי ציטוט, מצוטטים בלי אזכור, ולא מופיעים בכלל. 2. בפרומפטים שבהם מתחרה מוזכר ואנחנו לא: איזה מתחרה, ואילו עמודים צוטטו בתשובה, שלו או של אתרים אחרים. 3. סמן אילו מהעמודים המצוטטים הם רשימות "הכי טוב", עמודי השוואה או ביקורות באתרים חיצוניים. אלה המועמדים לעבודה מחוץ לאתר. 4. בפרומפטים שבהם יש לנו עמוד על הנושא והוא לא מצוטט, ציין את העמוד. אם צירפתי את התוכן שלו, כתוב מה חסר בו כדי לענות ישירות על השאלה שהפרומפט שואל. 5. סכם בטבלה: פרומפט, קבוצה, המתחרה שמופיע הכי הרבה, פעולה מומלצת (עבודה על עמוד קיים, עמוד חדש או עבודה מחוץ לאתר) ועדיפות. התבסס רק על הנתונים בקובץ. אם חסר נתון כדי להחליט, כתוב מה חסר במקום לנחש.
רוצים שנבנה לכם ספריית פרומפטים?
כל עבודת GEO נשענת על רשימת הפרומפטים. אם היא בנויה על ניחוש, גם המדידה, התוכן שייכתב בעקבותיה וכל האסטרטגיה שבה תשקיעו חודשים של זמן וכסף, יישענו על ניחוש. ולכן המחקר אצלנו הוא תמיד הבסיס והשלב הראשון, לפני שמודדים משהו ולפני שכותבים עמוד אחד.
רוצים לעשות את זה נכון הפעם? שירות מחקר הפרומפטים של Alt_ כולל:
- איסוף וניתוח של מקורות המידע מהמדריך הזה: האתר, מחקר מילות מפתח, Search Console ו-Google Analytics, מתחרים, ביקורות, וחומרי המכירות והשירות שלכם
- שיחה קצרה איתכם כדי להשלים את מה שחסר בנתונים: התנגדויות, מגבלות של קונים, ומנועי ה-AI שהקהל שלכם משתמש בהם
- מאגר פרומפטים שכתוב במבנה בעיה, מגבלה ובקשה, בשפה ובמשלב של הקהל שלכם
- תיוג של כל פרומפט לפי מוצר או שירות, קהל ושלב בהחלטה
- בחירה של הפרומפטים שנכנסים למדידה, עם הסבר למה דווקא הם
- קובץ אקסל לסקירה ולאישור שלכם, עם גיליון נושאים שהופך בהמשך לתוכנית תוכן
- דוח מתודולוגיה שמסביר איך הספרייה נבנתה ועל מה היא נשענת
- הכנת הרשימה המאושרת להעלאה למערכת המדידה
רוצים לדעת איך המותג שלכם נראה ב-AI על פרומפטים מסחריים? קבלו דוח ראשוני ללא עלות, כולל הצעה מיוחדת לחברי הניוזלטר לבניית ספריית פרומפטים.
דברו איתנושאלות נפוצות
אפשר פשוט להשתמש בפרומפטים שכלי הנראות מייצר אוטומטית?
אפשר כנקודת התחלה, לא כרשימה. פרומפטים שנוצרו מהאתר שלכם משקפים את השפה שלכם ולא את השפה של הקונים, ואין להם עיגון בביקוש אמיתי.
למה לא למדוד בעיקר פרומפטים שמזכירים את המותג?
כי ממה שאנחנו רואים אצל לקוחות, אצל רוב הקונים ההחלטה מתחילה לפני שהם יודעים את השם שלכם. פרומפט כמו "איזה CRM מתאים למשרד ביטוח קטן" הוא הרגע שבו המנוע ממליץ או לא ממליץ עליכם. ולכן ברשימה שלנו פרומפטים ממותגים הם מיעוט.
למי מתאים שירות ספריית הפרומפטים?
לעסקים שרוצים להתחיל למדוד נראות ב-AI, ולעסקים שכבר מודדים ולא בטוחים שהרשימה שלהם משקפת את הקונים. עסק שפועל בכמה שווקים, למשל עם אתר בעברית ואתר באנגלית, מקבל ספרייה נפרדת לכל שוק, בשפה ובמשלב של אותו שוק.
מה צריך מכם כדי שנתחיל?
כתובת האתר וגישה ל-Search Console ול-Google Analytics, וכל חומר מכירות ושירות שכבר קיים אצלכם: תסריטי שיחה, הקלטות או תמלולים, וייצוא שיחות מהצ'אט או מבוט הוואטסאפ אם יש. מה שחסר נשלים בשיחה קצרה איתכם, בלי לשאול שוב על מה שכבר מופיע בנתונים.
מה קורה אחרי שהספרייה מוכנה?
אנחנו עוברים עליה יחד איתכם, ואתם יכולים לשכתב, למחוק ולהוסיף פרומפטים לפני האישור. אחרי האישור הרשימה עולה למערכת המדידה, ומשם ממשיכים לאבחון של הפערים ולתוכנית תוכן שנשענת על גיליון הנושאים. הקבצים נשארים אצלכם.